בנייר עמדה שהוציאה עמותת בטרם בשנת 2021 נאמר כי:

טביעה היא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לתמותת ילדים ובני נוער בתאונות. הטביעה מתרחשת במקורות מים טבעיים, בבריכות ציבוריות וביתיות ואף בבית עצמו, במתקני רחצה ובגיגיות. הנחת היסוד של כותבי מסמך זה הינה כי מדובר בתופעה הניתנת למניעה באמצעות מתן ידע להורים, לילדים ולבני נוער, חיזוק תשתיות תומכות, חקיקה ואכיפה. בשנים 2020-2008 התרחשו במדינת ישראל 222 מקרי תמותה כתוצאה מטביעה בקרב ילדים ונערים בגילאי לידה עד 17 ,שיעור תמותה של 6.0 מקרים למאה אלף ילדים. טביעה אחראית לכ-%14 מכלל מקרי התמותה בגילאים אלו כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, ולכ-%33 ממקרי התמותה כתוצאה מתאונות בית ופנאי. נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים מעלים כי היקף התמותה כתוצאה מטביעה עלה לאורך השנים, כך ששיעור התמותה בשנים 2019-2017 גבוה פי 5.1 בהשוואה לשנים 2010-2008 .בנוסף, ניתן לזהות מפילוח הנתונים קבוצות המצויות בסיכון מוגבר: הסיכון לתמותה מטביעה הינו גבוה יותר בקרב זכרים, בקרב פעוטות בגילאי 4-0 ובקרב נערים בגילאי 17-15 .הסיכון לטביעה גבוה יותר בקרב ילדים ובני נוער ערבים המתגוררים במחוז דרום, ובקרב ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה. מחקרים מהעולם תומכים בנתונים אלו ומעלים כי בטווח הגילאים מלידה עד גיל 17 ,קבוצות הגיל המצויות בסיכון הגבוה ביותר הינן פעוטות מתחת לגיל 5 ונערים בגילאי 17-15 .בנים מצויים בסיכון גבוה יותר מבנות, כאשר הפער המגדרי גדל ככל שעולה הגיל. בארצות מפותחות, מרבית הטביעות של תינוקות מתרחשות בבית, באמבטיה או דלי; מרבית הטביעות בגיל הרך מתרחשות בבריכות; ומרבית הטביעות של בני נוער מתרחשות במקורות מים טבעיים, כגון חופי ים, אגמים, ונהרות במהלך פעילות ספורט ופנאי. שיעורי התמותה מטביעה גבוהים יותר בקרב ילדים ובני נוער ממשפחות בעלות רמות נמוכות של הכנסה והשכלה, בקרב משפחות של מהגרים או קבוצות מיעוט אתני ובקרב תושבי אזורים כפריים ופריפריאליים.

להלן נקודות עיקריות שעלו מהנתונים, עבור טביעות של ילדים ונוער בגילאי לידה עד 17

היקף התמותה כתוצאה מטביעה עלה לאורך השנים, כך ששיעור התמותה בשנים 2019-2017 גבוה פי 5.1 בהשוואה לשנים 2010-2008 .  הסיכון לתמותה מטביעה הינו גבוה יותר בקרב זכרים, בקרב פעוטות בגילאי 4-0 ובקרב נערים בגילאי 17-15 .  כמעט מחצית מהטביעות מתרחשות במקורות מים פתוחים כגון ים, אגמים ונחלים, וכמעט שליש מהטביעות התרחשו בבריכות.  מרבית הטביעות התרחשו בחודשי הקיץ והאביב, ומעל %55 מהטביעות התרחשו בימים חמישי, שישי ושבת.  הסיכון לטביעה גבוה יותר בקרב ילדים ובני נוער ערבים המתגוררים במחוז דרום, ובקרב ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה. 

המלצות יישומיות למניעת טביעה בגילאי 0-4 

חקיקה ואכיפה:

הרחבת התקנות הנוגעות למניעת גישה לא מפוקחת לבריכות בצימרים, בתים פרטיים ומלונות.

הגברת מערך האכיפה של החוקים והתקנות הנוגעים לבריכות בצימרים, מלונות ובתים פרטיים.
תשתיות:

עידוד התקנת אמצעים טכנולוגיים תומכים להשגחה על ילדים במים בדגש על מניעת גישה בלתח מפוקחת של ילדים לבריכות ביתיות.

חינוך והסברה:

קיום פעולות הסברה וחינוך להורים בנושא חובת השגחה על ילדים במים במסגרת מערכת חינוך, מרכזי הורים וכו'.

ביצוע קמפיינים הפונים לאוכלוסיית ההורים ומעלים את המודעות לכללי הזהירות בסביבת מים, כולל התאמה שפתית ותרבותית לאוכלוסיות שונות.

לינק לנייר העמדה של עמותת בטרם